Direction: LTR Auto RTL
| Gloss Type: Word-by-Word Natural Reading
| Reference: Hidden Below Side
King James Version World English Bible Amharic Selassie Bible Bengali 2006 EB Interlinear Gujarati IRV (2019) Hindi IRV Japanese Kougo-yaku (1954/1955) Nepali ERV Reina Valera 1909 Sveto Pismo (Daničić-Karadžić 1868) Telugu IRV (2019) Ang Dating Biblia (1905) Thai KJV Ukrainian Ogienko (1962) Vietnamese 1934 (Cadman) | IPA: Off Hebrew (Tiberian) PDFs 1 וַיֹּ֤אמֶר — וַיֹּ֤אמֶר and–said דָּוִד֙ — דָּוִד֙ David אֶל־ — אֶל־ to לִבּ֔וֹ — לִבּ֔וֹ his–heart עַתָּ֛ה — עַתָּ֛ה now אֶסָּפֶ֥ה — אֶסָּפֶ֥ה I-will-be-swept-away יוֹם־ — יוֹם־ day אֶחָ֖ד — אֶחָ֖ד one בְּיַד־ — בְּיַד־ by–hand-of שָׁא֑וּל — שָׁא֑וּל Saul אֵֽין־ — אֵֽין־ there-is–not לִ֨י — לִ֨י for-me ט֜וֹב — ט֜וֹב good כִּ֣י — כִּ֣י except הִמָּלֵ֥ט — הִמָּלֵ֥ט escaping אִמָּלֵ֣ט ׀ — אִמָּלֵ֣ט ׀ I-will-escape אֶל־ — אֶל־ to אֶ֣רֶץ — אֶ֣רֶץ land-of פְּלִשְׁתִּ֗ים — פְּלִשְׁתִּ֗ים Philistines וְנוֹאַ֨שׁ — וְנוֹאַ֨שׁ and–will-despair מִמֶּ֤נִּי — מִמֶּ֤נִּי from-me שָׁאוּל֙ — שָׁאוּל֙ Saul לְבַקְשֵׁ֤נִי — לְבַקְשֵׁ֤נִי to–seek-me עוֹד֙ — עוֹד֙ again בְּכָל־ — בְּכָל־ in–all גְּב֣וּל — גְּב֣וּל territory-of יִשְׂרָאֵ֔ל — יִשְׂרָאֵ֔ל Israel וְנִמְלַטְתִּ֖י — וְנִמְלַטְתִּ֖י and–I-will-escape מִיָּדֽוֹ׃ — מִיָּדֽוֹ׃ from–his–hand
And David said in his heart, I shall now perish one day by the hand of Saul: there is nothing better for me than that I should speedily escape into the land of the Philistines; and Saul shall despair of me, to seek me any more in any coast of Israel: so shall I escape out of his hand.
2 וַיָּ֣קָם — וַיָּ֣קָם and–arose דָּוִ֔ד — דָּוִ֔ד David וַיַּעֲבֹ֣ר — וַיַּעֲבֹ֣ר and–crossed-over ה֔וּא — ה֔וּא he וְשֵׁשׁ־ — וְשֵׁשׁ־ and–six מֵא֥וֹת — מֵא֥וֹת hundred אִ֖ישׁ — אִ֖ישׁ man אֲשֶׁ֣ר — אֲשֶׁ֣ר who עִמּ֑וֹ — עִמּ֑וֹ with-him אֶל־ — אֶל־ to אָכִ֥ישׁ — אָכִ֥ישׁ Achish בֶּן־ — בֶּן־ son-of מָע֖וֹךְ — מָע֖וֹךְ Maoch מֶ֥לֶךְ — מֶ֥לֶךְ king-of גַּֽת׃ — גַּֽת׃ Gath
And David arose, and he passed over with the six hundred men that were with him unto Achish, the son of Maoch, king of Gath.
3 וַיֵּשֶׁב֩ — וַיֵּשֶׁב֩ and–dwelt דָּוִ֨ד — דָּוִ֨ד David עִם־ — עִם־ with אָכִ֥ישׁ — אָכִ֥ישׁ Achish בְּגַ֛ת — בְּגַ֛ת in–Gath ה֥וּא — ה֥וּא he וַאֲנָשָׁ֖יו — וַאֲנָשָׁ֖יו and–his–men אִ֣ישׁ — אִ֣ישׁ man וּבֵית֑וֹ — וּבֵית֑וֹ and–his–house דָּוִד֙ — דָּוִד֙ David וּשְׁתֵּ֣י — וּשְׁתֵּ֣י and–two-of נָשָׁ֔יו — נָשָׁ֔יו his–wives אֲחִינֹ֙עַם֙ — אֲחִינֹ֙עַם֙ Ahinoam הַיִּזְרְעֵאלִ֔ית — הַיִּזְרְעֵאלִ֔ית the–Jezreelite וַאֲבִיגַ֥יִל — וַאֲבִיגַ֥יִל and–Abigail אֵֽשֶׁת־ — אֵֽשֶׁת־ wife-of נָבָ֖ל — נָבָ֖ל Nabal הַֽכַּרְמְלִֽית׃ — הַֽכַּרְמְלִֽית׃ the–Carmelite
And David dwelt with Achish at Gath, he and his men, every man with his household, even David with his two wives, Ahinoam the Jezreelitess, and Abigail the Carmelitess, Nabal’s wife.
4 וַיֻּגַּ֣ד — וַיֻּגַּ֣ד and–was-told לְשָׁא֔וּל — לְשָׁא֔וּל to–Saul כִּֽי־ — כִּֽי־ that בָרַ֥ח — בָרַ֥ח fled דָּוִ֖ד — דָּוִ֖ד David גַּ֑ת — גַּ֑ת Gath וְלֹֽא־ — וְלֹֽא־ and–not [יוסף] — [יוסף] [he-continued] (יָסַ֥ף) — (יָסַ֥ף) he-continued ע֖וֹד — ע֖וֹד again לְבַקְשֽׁוֹ׃ — לְבַקְשֽׁוֹ׃ to–seek-him ס — ס [section-marker]
And it was told Saul that David was fled to Gath: and he sought no more again for him.
5 וַיֹּ֨אמֶר — וַיֹּ֨אמֶר and–said דָּוִ֜ד — דָּוִ֜ד David אֶל־ — אֶל־ to אָכִ֗ישׁ — אָכִ֗ישׁ Achish אִם־ — אִם־ if נָא֩ — נָא֩ please מָצָ֨אתִי — מָצָ֨אתִי I-found חֵ֤ן — חֵ֤ן favor בְּעֵינֶ֙יךָ֙ — בְּעֵינֶ֙יךָ֙ in–your–eyes יִתְּנוּ־ — יִתְּנוּ־ let-them-give לִ֣י — לִ֣י to-me מָק֗וֹם — מָק֗וֹם place בְּאַחַ֛ת — בְּאַחַ֛ת in–one-of עָרֵ֥י — עָרֵ֥י cities-of הַשָּׂדֶ֖ה — הַשָּׂדֶ֖ה the–field וְאֵ֣שְׁבָה — וְאֵ֣שְׁבָה and–I-will-dwell שָּׁ֑ם — שָּׁ֑ם there וְלָ֨מָּה — וְלָ֨מָּה and–why יֵשֵׁ֧ב — יֵשֵׁ֧ב should-dwell עַבְדְּךָ֛ — עַבְדְּךָ֛ your–servant בְּעִ֥יר — בְּעִ֥יר in–city-of הַמַּמְלָכָ֖ה — הַמַּמְלָכָ֖ה the–kingdom עִמָּֽךְ׃ — עִמָּֽךְ׃ with-you
And David said unto Achish, If I have now found grace in thine eyes, let them give me a place in some town in the country, that I may dwell there: for why should thy servant dwell in the royal city with thee?
6 וַיִּתֶּן־ — וַיִּתֶּן־ and–gave ל֥וֹ — ל֥וֹ to-him אָכִ֛ישׁ — אָכִ֛ישׁ Achish בַּיּ֥וֹם — בַּיּ֥וֹם on–the–day הַה֖וּא — הַה֖וּא the–that אֶת־ — אֶת־ [obj] צִֽקְלָ֑ג — צִֽקְלָ֑ג Ziklag לָכֵ֞ן — לָכֵ֞ן therefore הָיְתָ֤ה — הָיְתָ֤ה belonged צִֽקְלַג֙ — צִֽקְלַג֙ Ziklag לְמַלְכֵ֣י — לְמַלְכֵ֣י to–kings-of יְהוּדָ֔ה — יְהוּדָ֔ה Judah עַ֖ד — עַ֖ד until הַיּ֥וֹם — הַיּ֥וֹם the–day הַזֶּֽה׃ — הַזֶּֽה׃ the–this פ — פ [section-marker]
Then Achish gave him Ziklag that day: wherefore Ziklag pertaineth unto the kings of Judah unto this day.
7 וַֽיְהִי֙ — וַֽיְהִי֙ and–was מִסְפַּ֣ר — מִסְפַּ֣ר number-of הַיָּמִ֔ים — הַיָּמִ֔ים the–days אֲשֶׁר־ — אֲשֶׁר־ which יָשַׁ֥ב — יָשַׁ֥ב dwelt דָּוִ֖ד — דָּוִ֖ד David בִּשְׂדֵ֣ה — בִּשְׂדֵ֣ה in–field-of פְלִשְׁתִּ֑ים — פְלִשְׁתִּ֑ים Philistines יָמִ֖ים — יָמִ֖ים days וְאַרְבָּעָ֥ה — וְאַרְבָּעָ֥ה and–four חֳדָשִֽׁים׃ — חֳדָשִֽׁים׃ months
And the time that David dwelt in the country of the Philistines was a full year and four months.
8 וַיַּ֤עַל — וַיַּ֤עַל and–went-up דָּוִד֙ — דָּוִד֙ David וַֽאֲנָשָׁ֔יו — וַֽאֲנָשָׁ֔יו and–his–men וַֽיִּפְשְׁט֛וּ — וַֽיִּפְשְׁט֛וּ and–raided אֶל־ — אֶל־ to הַגְּשׁוּרִ֥י — הַגְּשׁוּרִ֥י the–Geshurite [והגרזי] — [והגרזי] [and–the–Girzite] (וְהַגִּזְרִ֖י) — (וְהַגִּזְרִ֖י) and–the–Girzite וְהָעֲמָלֵקִ֑י — וְהָעֲמָלֵקִ֑י and–the–Amalekite כִּ֣י — כִּ֣י for הֵ֜נָּה — הֵ֜נָּה they יֹשְׁב֤וֹת — יֹשְׁב֤וֹת inhabitants-of הָאָ֙רֶץ֙ — הָאָ֙רֶץ֙ the–land אֲשֶׁ֣ר — אֲשֶׁ֣ר which מֵֽעוֹלָ֔ם — מֵֽעוֹלָ֔ם from–old בּוֹאֲךָ֥ — בּוֹאֲךָ֥ as–you–come שׁ֖וּרָה — שׁ֖וּרָה Shur וְעַד־ — וְעַד־ and–unto אֶ֥רֶץ — אֶ֥רֶץ land-of מִצְרָֽיִם׃ — מִצְרָֽיִם׃ Egypt
And David and his men went up, and invaded the Geshurites, and the Gezrites, and the Amalekites: for those nations were of old the inhabitants of the land, as thou goest to Shur, even unto the land of Egypt.
9 וְהִכָּ֤ה — וְהִכָּ֤ה and–struck דָוִד֙ — דָוִד֙ David אֶת־ — אֶת־ [obj] הָאָ֔רֶץ — הָאָ֔רֶץ the–land וְלֹ֥א — וְלֹ֥א and–not יְחַיֶּ֖ה — יְחַיֶּ֖ה let-live אִ֣ישׁ — אִ֣ישׁ man וְאִשָּׁ֑ה — וְאִשָּׁ֑ה and–woman וְלָקַח֩ — וְלָקַח֩ and–took צֹ֨אן — צֹ֨אן sheep וּבָקָ֜ר — וּבָקָ֜ר and–cattle וַחֲמֹרִ֤ים — וַחֲמֹרִ֤ים and–donkeys וּגְמַלִּים֙ — וּגְמַלִּים֙ and–camels וּבְגָדִ֔ים — וּבְגָדִ֔ים and–garments וַיָּ֖שָׁב — וַיָּ֖שָׁב and–returned וַיָּבֹ֥א — וַיָּבֹ֥א and–came אֶל־ — אֶל־ to אָכִֽישׁ׃ — אָכִֽישׁ׃ Achish
And David smote the land, and left neither man nor woman alive, and took away the sheep, and the oxen, and the asses, and the camels, and the apparel, and returned, and came to Achish.
10 וַיֹּ֣אמֶר — וַיֹּ֣אמֶר and–said אָכִ֔ישׁ — אָכִ֔ישׁ Achish אַל־ — אַל־ where פְּשַׁטְתֶּ֖ם — פְּשַׁטְתֶּ֖ם did-you-raid הַיּ֑וֹם — הַיּ֑וֹם the–day וַיֹּ֣אמֶר — וַיֹּ֣אמֶר and–said דָּוִ֗ד — דָּוִ֗ד David עַל־ — עַל־ against נֶ֤גֶב — נֶ֤גֶב Negev-of יְהוּדָה֙ — יְהוּדָה֙ Judah וְעַל־ — וְעַל־ and–against נֶ֣גֶב — נֶ֣גֶב Negev-of הַיַּרְחְמְאֵלִ֔י — הַיַּרְחְמְאֵלִ֔י the–Jerahmeelite וְאֶל־ — וְאֶל־ and–to נֶ֖גֶב — נֶ֖גֶב Negev-of הַקֵּינִֽי׃ — הַקֵּינִֽי׃ the–Kenite
And Achish said, Whither have ye made a road to day? And David said, Against the south of Judah, and against the south of the Jerahmeelites, and against the south of the Kenites.
11 וְאִ֨ישׁ — וְאִ֨ישׁ and–man וְאִשָּׁ֜ה — וְאִשָּׁ֜ה and–woman לֹֽא־ — לֹֽא־ not יְחַיֶּ֣ה — יְחַיֶּ֣ה let-live דָוִ֗ד — דָוִ֗ד David לְהָבִ֥יא — לְהָבִ֥יא to–bring גַת֙ — גַת֙ Gath לֵאמֹ֔ר — לֵאמֹ֔ר to–say פֶּן־ — פֶּן־ lest יַגִּ֥דוּ — יַגִּ֥דוּ they-report עָלֵ֖ינוּ — עָלֵ֖ינוּ against-us לֵאמֹ֑ר — לֵאמֹ֑ר to–say כֹּֽה־ — כֹּֽה־ thus עָשָׂ֤ה — עָשָׂ֤ה did דָוִד֙ — דָוִד֙ David וְכֹ֣ה — וְכֹ֣ה and–thus מִשְׁפָּט֔וֹ — מִשְׁפָּט֔וֹ his–custom כָּל־ — כָּל־ all הַ֨יָּמִ֔ים — הַ֨יָּמִ֔ים the–days אֲשֶׁ֥ר — אֲשֶׁ֥ר which יָשַׁ֖ב — יָשַׁ֖ב he-dwelt בִּשְׂדֵ֥ה — בִּשְׂדֵ֥ה in–field-of פְלִשְׁתִּֽים׃ — פְלִשְׁתִּֽים׃ Philistines
And David saved neither man nor woman alive, to bring tidings to Gath, saying, Lest they should tell on us, saying, So did David, and so will be his manner all the while he dwelleth in the country of the Philistines.
12 וַיַּאֲמֵ֥ן — וַיַּאֲמֵ֥ן and–trusted אָכִ֖ישׁ — אָכִ֖ישׁ Achish בְּדָוִ֣ד — בְּדָוִ֣ד in–David לֵאמֹ֑ר — לֵאמֹ֑ר to–say הַבְאֵ֤שׁ — הַבְאֵ֤שׁ making-himself-odious הִבְאִישׁ֙ — הִבְאִישׁ֙ he-made-himself-odious בְּעַמּ֣וֹ — בְּעַמּ֣וֹ among–his–people בְיִשְׂרָאֵ֔ל — בְיִשְׂרָאֵ֔ל in–Israel וְהָ֥יָה — וְהָ֥יָה and–he-will-be לִ֖י — לִ֖י for-me לְעֶ֥בֶד — לְעֶ֥בֶד for–servant עוֹלָֽם׃ — עוֹלָֽם׃ forever פ — פ [section-marker]
And Achish believed David, saying, He hath made his people Israel utterly to abhor him; therefore he shall be my servant for ever.
